WECONOMIZE REPORT 2016"במספר הולך וגדל של ערים מרכזיות בעולם (סיאול, לונדון, לוס-אנג'לס, טורונטו, ברלין, בולוניה ועוד רבות רבות אחרות), הכלכלה המשתפת הפכה להיות כלי משמעותי, שבאמצעותו קובעי המדיניות מייצרים ומאיצים פיתוח חברתי כלכלי של עריהם. זאת משום שבראש ובראשונה שימוש מושכל בכלכלה משתפת מאפשר לעיר ותושביה למנף את המשאבים והיכולות שכבר קיימים ברשותם, לטובת התמודדות עם אתגרי העירוניות. על כן, הפתרונות שערים מייצרות בדרך זו, דורשים השקעת משאבים כלכליים קטנים יחסית ומימושם מהיר מאד, ביחס לאלטרנטיבות המקובלות. יתרה מזאת, פעמים רבות הכלכלה המשתפת מצליחה לייצר פתרונות במקומות שאסטרטגיות אחרות נכשלות. עבודה זו מסבירה מהי כלכלה משתפת בהקשר העירוני, סוקרת את הכלכלה המשתפת בהקשר הישראלי ולבסוף מגדירה המלצות קונקרטיות לקובעי מדיניות, זאת על מנת שיוכלו לרתום את הכלכלה המשתפת לטובת תושבי הערים בישראל. מטרת העבודה הנוכחית היא לתת כלים ולהדגים כיצד ניתן לעשות שימוש בתהליך מובנה וסדור על מנת לייצר פיתרונות מקיימים ואפקטיבים לאתגרים עירוניים. אלמנט הקיימות העירונית מהותי בעבודה זו. הקיימות אליה אנו מתייחסים בעבודה הינה קיימות בהקשר הרחב, כלומר השפעות חברתיות, סביבתיות וכלכליות על פני זמן. ראשית, עבודה זו בוחנת את הקשר בין קיימות עירונית לכלכלה משתפת. שנית, מוצגת סקירה של תחומי הפעילות של כלכלה משתפת שכבר קיימים בישראל (איתרנו כתשעה ענפים / תעשיות בישראל בהם קיימות פלטפורמות משתפות הרלוונטיות לעירוניות מקיימת). שלישית, ערכנו מקרה בוחן בעיריית ירושלים, שתוצריו כוללים מספר פתרונות לדוגמא לאתגרים עירוניים, באמצעות כלכלה משתפת. לבסוף, הסיכום מכיל מסקנות והמלצות פרקטיות אודות פיתוח מדיניות מוניציפלית, שמחד גיסא תאפשרנה יצירת הזדמנויות לפעולה ומאידך גיסא תאפשרנה התמודדות עם חסמים וסיכונים אפשריים.

המסר העיקרי שאנו שואפים להעביר לקוראי העבודה פשוט: היו אקטיביים בכל הקשור לכלכלה משתפת. מכיוון שכיום ניתן לחוש בכלכלה המשתפת בכל אספקט בחיינו, החל מתחום המידע והרשתות (פייסבוק, וואטסאפ ועוד), המשך בתחומי התיירות (airbnb כמשל) וכלה בתחום התחבורה (לדוגמא Waze או Gett), על העוסקים בניהול מוניציפלי לבחור בחירה חשובה: האם להתייחס באופן אקטיבי לפלטפורמות משתפות הפועלות בתחום המוניציפלי שלהם אם לאו. ניתן כמובן להתנהל באופן פסיבי, ולא לעשות דבר (ואף זו בחירה), אך התנהלות פסיבית תביא לכך שהפלטפורמות ישאפו להגשמת המטרות שלהן, שהן כמעט תמיד מטרות כלכליות מוטות רווח ותו לא. במצב זה, קידום העיר ותושביה לא יהיה בהכרח במוקד העשיה של חברות הכלכלה המשתפת ועל כן בסבירות גבוהה אינטרסים עירוניים יפגעו בכל פעם שהם יתנגשו עם שיקולי רווח. מנגד, קיימת סכנה שרשויות שתגבנה באיסור גורף על פעילויות כלכלה משתפת תפספסנה את ההזדמנויות שצורת פעילות זו מאפשרת. התנהלות אקטיבית מצד הרשות מוניציפלית תביא לכך שהאג'נדה של העיר והקהילות הפועלות בה תבוא לידי ביטוי בפעילות של פלטפורמות כלכלה משתפת בעיר. בעבודה זו נסביר מה ניתן לעשות וכיצד ניתן לעשות זאת. אנו תקווה שהקוראים יאמצו את ההמלצות שלנו, יתאימו את המדיניות הציבורית שלהם ויפעלו באופן אקטיבי יותר, כפי שעושות יותר ויותר ערים ברחבי העולם."

pdf download icon

להורדת הדו"ח לחצו כאן >>>

Back To Top